שמואל ב -
פרק א -
פסוק כא |
תַּחַת הַר וְהַר גִּלְבּוֹעַ בְּנֵי אַל טַל וְאַל מָטָר בָּאוּ חֲלוּצִים לִזְרֹעַ נָבוּ, נָאווּ גַּיְא וָהַר. יַד חָלוּץ, אִם רַק עָמָלָה יַד הָעָם זֶה בֶּן אַל מוֹת. אֲדָמָה אֲשֶׁר קֻלָּלָה.הִיא בְּרָכָה וּשְׂדֵה תְּרוּמוֹת
וזו הברכה לעמק יזרעאל. |