פסוק טז

הנה בורא עולם עושה שמיים וארץ, מתמקד ומדגיש את רצונו הגדול - לדאוג לקטן - לחלש, שכוללים קבוצות אוכלוסיה של עניים, נכים, מרי נפש, בודדים. ואם הבורא יתברך שיצר את פלאי תבל הבלתי נתפסים ושלא ניתן לחקור את גדולתם, גם אנו הבריות הקטנות, צריכים ללכת בדרכיו, ולהשים עינינו ומעשינו לחזק את החלשים, וזוהי המטרה והאיזון הגדול של תיקון האדם בעולמו.