ותאמר רות המואבייה אל-נועמי, אלכה-נא השדה ואלקוטה בשיבולים--אחר, אשר אמצא-חן בעיניו; ותאמר לה, לכי בתי. 

רות מציעה לנעמי ללכת לשדה השיבולים השייך לבועז, בן משפחתה של נעמי, אולי היא תמצא חן בעיניו. נעמי מאשרת לה ללכת לשדה.