קח-נא את-ברכתי אשר הובאת לך, כי-חנני אלוהים וכי יש-לי-כול; ויפצר-בו, וייקח. 

אני מתחבר לפסוק משום שפסוק זה מדגיש את הגישה בין הכל לכלום. כאשר יעקב מסביר לעשיו כי הוא איננו זקוק לכלום, כי כבר יש לו הכל.