התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
שיר השירים - פרק ה -

פסוק ב

שיתוף
אני ישנה, וליבי ער; קול דודי דופק, פתחי-לי אחותי רעייתי יונתי תמתי--שראשי נמלא-טל, קווצותיי רסיסי לילה. 

כמו כוכבים המוצאים את הדרך לכל חלון,
כמו יום המציץ אל כל עין נפקחת,
כאור,
אצבעות שנגעו בנימת החלום האחרון
והרעידו שמחה, וימוג פחד
ויהי מזמור
מתוך שירה של לאה גולדברג ילדות [א.פתיחה]
בין חלום לערות, בין דמיון ומציאות, בין כמיהת אהבה ופקפוק בקיומה,
מרצדת גיבורת שיר השירים. תחושות של ספק גורמות לה לסגור את השער, ובכל זאת, לבה פועם בתקווה, וקולה מזמר אמונה.