פסוק ט

פסוק זה מצווה עלינו להשאיר מתנובת השדה לעניים ולגרים בכוונה תחילה, ולא רק מה שנשמט ונופל בטעות בעת הקציר. באותו אופן ראוי שכל אדם ידאג לתת חלק מהשפע שזכה בו לאחרים שנזקקים לכך יותר ממנו, בדרך של מתן תרומות, הגשת עזרה לזולת, מתן בסתר, או כל אופן אחר של תמיכה בחלשים ובנזקקים.