פסוק יב

אליהו נלקח במפתיע. תוך כדי הליכה ושיחה, פתאום, באים רכב אש וסוסי אש, מפרידים ביניהם ואליהו עולה בסערה לשמים. בלי שלום, בלי להתראות, בלי נאום פרידה, בלי לומר מילה (ראו שירו של שלום חנוך, בלי לומר מילה). הוי, אליהו, אף פעם לא היית חזק בתקשורת שבין בני אדם. ואל תשכח למסור דש שם למעלה. בטח לא תמסור. נתראה בפסח. אני משאיר את הדלת פתוחה עם כוס יין מלאה. מזל שאתה לא צריך לנהוג.

למיטיבי לכת: אצל עמים שונים במזרח הקדום, כולל ביהודה ובישראל, היה נהוג פולחן לאל השמש, ובפולחן זה נכללו סוסים ומרכבות. במלכים ב' כג 11 מסופר שיאשיהו מלך יהודה, במסגרת מלחמתו בפולחן האלים ביהודה, לחם נגד פולחן של שמש, סוסים ומרכבות: וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים, אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ: מִבֹּא בֵית-ה' אֶל לִשְׁכַּת נְתַן, מֶלֶךְ הַסָּרִיס, אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים. וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ. כלומר, אם יאשיהו לחם נגד העבודה לשמש, סוסים ומרכבות, אז סימן שהיו אנשים ביהודה שהאמינו שהם אלוהיים. תיאורים של סוסים ומרכבות בשירות ה' מופיעים במקרא במקומות אחדים. למשל: כִּי, הִנֵּה – ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו (ישעיהו סו 15). קצת מזכיר את סנטה קלאוס, הרוכב על מזחלתו הקשורה באיילים מעופפים בזמן שיש שלג, ומחמם את הלב, כשהוא נותן מתנות.

וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה – אם אלישע רואה אז סימן שה' מילא את בקשתו – לקבל כוח אלוהי רב.
תגובת אלישע: וְהוּא מְצַעֵק: אָבִי, אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, וקורע את בגדיו – פעולה המסמלת אבל.
אָבִי, אָבִי – אלישע מבטא את רגשותיו כלפי אליהו, שהיה לו כאבא.
רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו – יש המפרשים: אָבִי, אָבִי – [אתה] רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו. כלומר, אלישע זועק לאליהו, שהיה לו כאב, ושהוא היה לישראל לוחם בעל כוחות של רכב ופרשים.
לדעתי, אלישע לא היה יכול להכיל את המראה שהוא רואה, וזעק משהו בדומה ל:אלהים אדירים. ייתכן שהתבטא כך בגלל המראה של רכב האש וסוסי האש.