התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
מלכים א - פרק כא -

פסוק ג

שיתוף
ויאמר נבות, אל-אחאב:  חלילה לי מיהוה, מתיתי את-נחלת אבותיי לך. 


אני סבור שנבות מתמצת במשפט אחד קצר מהו קידוש ה' ומהו חילול ה', והדבר רלוונטי לימינו אנו- המלך אחאב מציע לנבות להחליף כרמים ואף מציע לו כרם טוב יותר ואף כסף במקום, לפי בחירתו של נבות. אך למרות שהכרם של נבות בבעלותו, הוא ירש אותו מאביו ומאבי אביו, שקיבלו אותו מה'. ואין לנבות, או לכל אדם, רשות למסור מתנה שניתנה לו מידי ה'. לכן נבות מנמק את הסירוב להצעה הנדיבה במילים: "חלילה לי מה', מתתי את נחלת אבתי לך".
רש"י מפרש מדוע נבחר הפסוק הראשון בתנ"ך לפתוח את התנ"ך כולו ("בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ") - הארץ כולה בבעלותו של ה', והוא שיקבע איזו חלקה שייכת לאיזה עם, ובפרט מציין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
נבות סירב למסור את נחלת אבותיו בארץ ישראל, ומכאן שנבות קיים הלכה למעשה את הפסוק הראשון בתורה! ועל כן מת נבות על קידוש ה'.