התנ"ך במרשתת - ספר הספרים באינטרנט
שמואל ב - פרק יג -

פסוק יט

שיתוף
ותיקח תמר אפר על-ראשה, וכתונת הפסים אשר עליה קרעה; ותשם ידה על-ראשה, ותלך הלוך וזעקה. 

לקחת אפר ולשים על ראש זה בימן אבלות בתנך והיא מתאבלת על כך שלא תיהיה לה משפחה וכתונת הפסים אשר עליה קרעה זאת אומרת שבנות המלך הבטולות צריכות ללכת עם כותונת כדי להסתיר את גופה וכאשר הבת בלי כותונת זה בימן לבוז : והיא שמה ידה על ראשה והלכה ובכת על זה שלא יהיו לה ילדים ומישפחה