פסוק יח

משמעות הפסוק: חטא ההיבריס (הגאווה) והעדר ענוה מביאים לכדי שבר ונפילה. אריסטו הגדיר חטא זה בכך שבני האדם סבורים שאם ינהגו בגסות בזולתם, קרנם תעלה. במיתולוגיה היוונית ההיבריס מאפיין את חטאם של הדמויות בדרך לסופן הטראגי. הדבר נכון במישור האישי/החברתי והלאומי ומביא לכך שמשברים דוגמת המשבר הכלכלי, מחדלים ביטחוניים ואחרים מוסברים בדיעבד באמצעות תקופת גאווה המלווה בבטחון מופרז ושאננות בדרך לסוף טראגי וכואב.