עמוד הבית
|
איך בוחרים פסוק?
|
אודות
|
מדיה
|
פסוק מתנה
|
ציורי התנ"ך
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
יהושוע
שופטים
שמואל א
שמואל ב
מלכים א
מלכים ב
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
הושע
יואל
עמוס
עובדיה
יונה
מיכה
נחום
חבקוק
צפניה
חגיי
זכריה
מלאכי
דברי הימים א
דברי הימים ב
תהילים
איוב
משלי
רות
שיר השירים
קוהלת
איכה
אסתר
דניאל
עזרא
נחמיה
עמוס
פרק א
א
דברי עמוס, אשר-היה בנוקדים מתקוע: אשר חזה על-ישראל בימי עוזייה מלך-יהודה, ובימי ירובעם בן-יואש מלך ישראל--שנתיים, לפני הרעש.
ב
ויאמר--יהוה מציון ישאג, ומירושלים ייתן קולו; ואבלו נאות הרועים, ויבש ראש הכרמל.
ג
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי דמשק, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-דושם בחרוצות הברזל, את-הגלעד.
ד
ושילחתי אש, בבית חזאל; ואכלה, ארמנות בן-הדד.
ה
ושברתי, בריח דמשק, והכרתי יושב מבקעת-אוון, ותומך שבט מבית עדן; וגלו עם-ארם קירה, אמר יהוה.
ו
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי עזה, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-הגלותם גלות שלמה, להסגיר לאדום.
ז
ושילחתי אש, בחומת עזה; ואכלה, ארמנותיה.
ח
והכרתי יושב מאשדוד, ותומך שבט מאשקלון; והשיבותי ידי על-עקרון, ואבדו שארית פלשתים--אמר, אדוניי יהוה.
ט
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי-צור, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-הסגירם גלות שלמה, לאדום, ולא זכרו, ברית אחים.
י
ושילחתי אש, בחומת צור; ואכלה, ארמנותיה.
יא
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי אדום, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-רודפו בחרב אחיו, ושיחת רחמיו, ויטרוף לעד אפו, ועברתו שמרה נצח.
יב
ושילחתי אש, בתימן; ואכלה, ארמנות בוצרה.
יג
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי בני-עמון, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-בקעם הרות הגלעד, למען הרחיב את-גבולם.
יד
והצתי אש בחומת רבה, ואכלה ארמנותיה; בתרועה ביום מלחמה, בסער ביום סופה.
טו
והלך מלכם, בגולה; הוא ושריו יחדיו, אמר יהוה.
פרק ב
א
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי מואב, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-שורפו עצמות מלך-אדום, לשיד.
ב
ושילחתי-אש במואב, ואכלה ארמנות הקרייות; ומת בשאון מואב, בתרועה בקול שופר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
והכרתי שופט, מקרבה; וכל-שריה אהרוג עימו, אמר יהוה.
ד
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי יהודה, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מואסם את-תורת יהוה, וחוקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר-הלכו אבותם אחריהם.
ה
ושילחתי אש, ביהודה; ואכלה, ארמנות ירושלים.
ו
כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי ישראל, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים.
ז
השואפים על-עפר-ארץ בראש דלים, ודרך ענווים יטו; ואיש ואביו, ילכו אל-הנערה, למען חלל, את-שם קודשי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ועל-בגדים חבולים יטו, אצל כל-מזבח; ויין ענושים ישתו, בית אלוהיהם.
ט
ואנוכי השמדתי את-האמורי, מפניהם, אשר כגובה ארזים גובהו, וחסון הוא כאלונים; ואשמיד פרייו ממעל, ושורשיו מתחת.
י
ואנוכי העליתי אתכם, מארץ מצריים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את-ארץ האמורי.
יא
ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזירים; האף אין-זאת בני ישראל, נאום-יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
ותשקו את-הנזירים, יין; ועל-הנביאים ציוויתם לאמור, לא תינבאו.
יג
הנה אנוכי מעיק, תחתיכם, כאשר תעיק העגלה, המלאה לה עמיר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
ואבד מנוס מקל, וחזק לא-יאמץ כוחו; וגיבור, לא-ימלט נפשו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
ותופש הקשת לא יעמוד, וקל ברגליו לא ימלט; ורוכב הסוס, לא ימלט נפשו.
טז
ואמיץ ליבו, בגיבורים--ערום ינוס ביום-ההוא, נאום-יהוה.
פרק ג
א
שמעו את-הדבר הזה, אשר דיבר יהוה עליכם--בני ישראל: על כל-המשפחה, אשר העליתי מארץ מצריים לאמור.
ב
רק אתכם ידעתי, מכול משפחות האדמה; על-כן אפקוד עליכם, את כל-עוונותיכם.
ג
הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם-נועדו.
ד
הישאג אריה ביער, וטרף אין לו; הייתן כפיר קולו ממעונתו, בלתי אם-לכד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
התיפול ציפור על-פח הארץ, ומוקש אין לה; היעלה-פח, מן-האדמה, ולכוד, לא ילכוד.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
אם-ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו; אם-תהיה רעה בעיר, ויהוה לא עשה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
כי לא יעשה אדוניי יהוה, דבר, כי אם-גלה סודו, אל-עבדיו הנביאים.
ח
אריה שאג, מי לא יירא; אדוניי יהוה דיבר, מי לא יינבא.
ט
השמיעו על-ארמנות באשדוד, ועל-ארמנות בארץ מצריים; ואמרו, היאספו על-הרי שומרון, וראו מהומות רבות בתוכה, ועשוקים בקרבה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ולא-ידעו עשות-נכוחה, נאום-יהוה; האוצרים חמס ושוד, בארמנותיהם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
לכן, כה אמר אדוניי יהוה, צר, וסביב הארץ; והוריד ממך עוזך, ונבוזו ארמנותייך.
יב
כה, אמר יהוה, כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים, או בדל-אוזן--כן יינצלו בני ישראל, היושבים בשומרון, בפאת מיטה, ובדמשק ערש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
שמעו והעידו, בבית יעקוב--נאום-אדוניי יהוה, אלוהי הצבאות.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
כי, ביום פוקדי פשעי-ישראל--עליו: ופקדתי, על-מזבחות בית-אל, ונגדעו קרנות המזבח, ונפלו לארץ.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
והכיתי בית-החורף, על-בית הקיץ; ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים--נאום-יהוה.
פרק ד
א
שמעו הדבר הזה, פרות הבשן אשר בהר שומרון, העושקות דלים, הרוצצות אביונים; האומרות לאדוניהם, הביאה ונשתה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
נשבע אדוניי יהוה בקודשו, כי הנה ימים באים עליכם; ונישא אתכם בצינות, ואחריתכן בסירות דוגה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ופרצים תצאנה, אישה נגדה; והשלכתנה ההרמונה, נאום-יהוה.
ד
בואו בית-אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשוע; והביאו לבוקר זבחיכם, לשלושת ימים מעשרותיכם.
ה
וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות השמיעו: כי כן אהבתם בני ישראל, נאום אדוניי יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
וגם-אני נתתי לכם נקיון שיניים, בכל-עריכם, וחוסר לחם, בכול מקומותיכם; ולא-שבתם עדיי, נאום-יהוה.
ז
וגם אנוכי מנעתי מכם את-הגשם, בעוד שלושה חודשים לקציר, והמטרתי על-עיר אחת, ועל-עיר אחת לא אמטיר; חלקה אחת תימטר, וחלקה אשר-לא-תמטיר עליה תיבש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ונעו שתיים שלוש ערים אל-עיר אחת, לשתות מים--ולא ישבעו; ולא-שבתם עדיי, נאום-יהוה.
ט
הכיתי אתכם, בשידפון וביירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם, יאכל הגזם; ולא-שבתם עדיי, נאום-יהוה.
י
שילחתי בכם דבר, בדרך מצריים--הרגתי בחרב בחוריכם, עם שבי סוסיכם; ואעלה באוש מחניכם, ובאפכם, ולא-שבתם עדיי, נאום-יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
הפכתי בכם, כמהפכת אלוהים את-סדום ואת-עמורה, ותהיו, כאוד מוצל משריפה; ולא-שבתם עדיי, נאום-יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
לכן, כה אעשה-לך ישראל: עקב כי-זאת אעשה-לך, היכון לקראת-אלוהיך ישראל.
יג
כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, ומגיד לאדם מה-שיחו, עושה שחר עיפה, ודורך על-במותי ארץ--יהוה אלוהי-צבאות, שמו.
פרק ה
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
שמעו את-הדבר הזה, אשר אנוכי נושא עליכם קינה--בית ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
נפלה לא-תוסיף קום, בתולת ישראל; ניטשה על-אדמתה, אין מקימה.
ג
כי כה אמר אדוניי יהוה, העיר היוצאת אלף תשאיר מאה; והיוצאת מאה תשאיר עשרה, לבית ישראל.
ד
כי כה אמר יהוה, לבית ישראל: דרשוני, וחיו.
ה
ואל-תדרשו, בית-אל, והגלגל לא תבואו, ובאר שבע לא תעבורו: כי הגלגל גלה יגלה, ובית-אל יהיה לאוון.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
דרשו את-יהוה, וחיו: פן-יצלח כאש בית יוסף, ואכלה ואין-מכבה לבית-אל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
ההופכים ללענה, משפט; וצדקה, לארץ הניחו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
עושה כימה וכסיל, והופך לבוקר צלמוות, ויום, לילה החשיך; הקורא למי-הים, וישפכם על-פני הארץ--יהוה שמו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
המבליג שוד, על-עז; ושוד, על-מבצר יבוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
שנאו בשער, מוכיח; ודובר תמים, יתעבו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
לכן יען בושסכם על-דל, ומשאת-בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם, ולא-תשבו בם; כרמי-חמד נטעתם, ולא תשתו את-יינם.
יב
כי ידעתי רבים פשעיכם, ועצומים חטאותיכם; צוררי צדיק לוקחי כופר, ואביונים בשער הטו.
יג
לכן, המשכיל בעת ההיא--יידום: כי עת רעה, היא.
יד
דרשו-טוב ואל-רע, למען תחיו; ויהי-כן יהוה אלוהי-צבאות, איתכם--כאשר אמרתם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
שנאו-רע ואהבו טוב, והציגו בשער משפט; אוליי, יחנן יהוה אלוהי-צבאות--שארית יוסף.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
לכן כה-אמר יהוה אלוהי צבאות, אדוניי, בכל-רחובות מספד, ובכל-חוצות יאמרו הו-הו; וקראו איכר אל-אבל, ומספד אל-יודעי נהי.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
ובכל-כרמים, מספד: כי-אעבור בקרבך, אמר יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יח
הוי המתאווים, את-יום יהוה: למה-זה לכם יום יהוה, הוא-חושך ולא-אור.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יט
כאשר ינוס איש מפני הארי, ופגעו הדוב; ובא הבית--וסמך ידו על-הקיר, ונשכו הנחש.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כ
הלוא-חושך יום יהוה, ולא-אור; ואפל, ולא-נוגה לו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כא
שנאתי מאסתי, חגיכם; ולא אריח, בעצרותיכם.
כב
כי אם-תעלו-לי עולות ומנחותיכם, לא ארצה; ושלם מריאיכם, לא אביט.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כג
הסר מעליי, המון שיריך; וזמרת נבליך, לא אשמע.
כד
וייגל כמים, משפט; וצדקה, כנחל איתן.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כה
הזבחים ומנחה הגשתם-לי במדבר, ארבעים שנה--בית ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כו
ונשאתם, את סיכות מלככם, ואת, כיון צלמיכם--כוכב, אלוהיכם, אשר עשיתם, לכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
כז
והגליתי אתכם, מהלאה לדמשק: אמר יהוה אלוהי-צבאות, שמו.
פרק ו
א
הוי השאננים בציון, והבוטחים בהר שומרון; נקובי ראשית הגויים, ובאו להם בית ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
עברו כלנה וראו, ולכו משם חמת רבה; ורדו גת-פלשתים, הטובים מן-הממלכות האלה--אם-רב גבולם, מגבולכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
המנדים, ליום רע; ותגישון, שבת חמס.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
השוכבים על-מיטות שן, וסרוחים על-ערשותם; ואוכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
הפורטים, על-פי הנבל, כדויד, חשבו להם כלי-שיר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
השותים במזרקי יין, וראשית שמנים ימשחו; ולא נחלו, על-שבר יוסף.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
לכן עתה יגלו, בראש גולים; וסר, מרזח סרוחים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
נשבע אדוניי יהוה בנפשו, נאום-יהוה אלוהי צבאות, מתאב אנוכי את-גאון יעקוב, וארמנותיו שנאתי; והסגרתי, עיר ומלואה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
והיה, אם-ייוותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
ונשאו דודו ומסרפו, להוציא עצמים מן-הבית, ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עימך, ואמר אפס; ואמר הס, כי לא להזכיר בשם יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
כי-הנה יהוה מצווה, והכה הבית הגדול רסיסים; והבית הקטון, בקיעים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יב
הירוצון בסלע סוסים, אם-יחרוש בבקרים: כי-הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
השמחים, ללא דבר: האומרים--הלוא בחוזקנו, לקחנו לנו קרניים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יד
כי הנני מקים עליכם בית ישראל, נאום-יהוה אלוהי הצבאות--גוי; ולחצו אתכם מלבוא חמת, עד-נחל הערבה.
פרק ז
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
כה הראני, אדוניי יהוה, והנה יוצר גוביי, בתחילת עלות הלקש; והנה-לקש--אחר, גיזי המלך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
והיה, אם-כילה לאכול את-עשב הארץ, ואומר אדוניי יהוה סלח-נא, מי יקום יעקוב: כי קטון, הוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ניחם יהוה, על-זאת: לא תהיה, אמר יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
כה הראני אדוניי יהוה, והנה קורא לריב באש אדוניי יהוה; ותאכל את-תהום רבה, ואכלה את-החלק.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ואומר, אדוניי יהוה חדל-נא--מי יקום, יעקוב: כי קטון, הוא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
ניחם יהוה, על-זאת; גם-היא לא תהיה, אמר אדוניי יהוה.
ז
כה הראני, והנה אדוניי ניצב על-חומת אנך; ובידו, אנך.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
ויאמר יהוה אליי, מה-אתה רואה עמוס, ואומר, אנך; ויאמר אדוניי, הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא-אוסיף עוד, עבור לו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
ונשמו במות ישחק, ומקדשי ישראל יחרבו; וקמתי על-בית ירובעם, בחרב.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
וישלח, אמציה כוהן בית-אל, אל-ירובעם מלך-ישראל, לאמור: קשר עליך עמוס, בקרב בית ישראל--לא-תוכל הארץ, להכיל את-כל-דבריו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יא
כי-כה אמר עמוס, בחרב ימות ירובעם; וישראל--גלה יגלה, מעל אדמתו.
יב
ויאמר אמציה, אל-עמוס, חוזה, לך ברח-לך אל-ארץ יהודה; ואכול-שם לחם, ושם תינבא.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ובית-אל, לא-תוסיף עוד להינבא: כי מקדש-מלך הוא, ובית ממלכה הוא.
יד
ויען עמוס, ויאמר אל-אמציה, לא-נביא אנוכי, ולא בן-נביא אנוכי: כי-בוקר אנוכי, ובולס שקמים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טו
וייקחני יהוה, מאחרי הצאן; ויאמר אליי יהוה, לך הינבא אל-עמי ישראל.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
טז
ועתה, שמע דבר-יהוה: אתה אומר, לא תינבא על-ישראל, ולא תטיף, על-בית ישחק.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יז
לכן כה-אמר יהוה, אשתך בעיר תזנה ובניך ובנותיך בחרב ייפולו, ואדמתך, בחבל תחולק; ואתה, על-אדמה טמאה תמות, וישראל, גלה יגלה מעל אדמתו.
פרק ח
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
א
כה הראני, אדוניי יהוה; והנה, כלוב קיץ.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
ויאמר, מה-אתה רואה עמוס, ואומר, כלוב קיץ; ויאמר יהוה אליי, בא הקץ אל-עמי ישראל--לא-אוסיף עוד, עבור לו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
והילילו שירות היכל, ביום ההוא--נאום, אדוניי יהוה: רב הפגר, בכל-מקום השליך הס.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
שמעו-זאת, השואפים אביון; ולשבית, עניי-ארץ.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
לאמור, מתיי יעבור החודש ונשבירה שבר, והשבת, ונפתחה-בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעוות מאזני מרמה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ו
לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעליים; ומפל בר, נשביר.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ז
נשבע יהוה, בגאון יעקוב; אם-אשכח לנצח, כל-מעשיהם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ח
העל זאת לא-תרגז הארץ, ואבל כל-יושב בה; ועלתה כאור כולה, ונגרשה ונשקעה כיאור מצריים.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
והיה ביום ההוא, נאום אדוניי יהוה, והבאתי השמש, בצוהריים; והחשכתי לארץ, ביום אור.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
י
והפכתי חגיכם לאבל, וכל-שיריכם לקינה, והעליתי על-כל-מותניים שק, ועל-כל-ראש קורחה; ושמתיה כאבל יחיד, ואחריתה כיום מר.
יא
הנה ימים באים, נאום אדוניי יהוה, והשלחתי רעב, בארץ: לא-רעב ללחם, ולא-צמא למים--כי אם-לשמוע, את דברי יהוה.
יב
ונעו מים עד-ים, ומצפון ועד-מזרח; ישוטטו לבקש את-דבר-יהוה, ולא ימצאו.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
יג
ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות, והבחורים--בצמא.
יד
הנשבעים, באשמת שומרון, ואמרו חי אלוהיך דן, וחי דרך באר-שבע; ונפלו, ולא-יקומו עוד.
פרק ט
א
ראיתי את-אדוניי ניצב על-המזבח, ויאמר הך הכפתור וירעשו הסיפים ובצעם בראש כולם, ואחריתם, בחרב אהרוג: לא-ינוס להם נס, ולא-יימלט להם פליט.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ב
אם-יחתרו בשאול, משם ידי תיקחם; ואם-יעלו, השמיים--משם, אורידם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ג
ואם-ייחבאו בראש הכרמל, משם אחפש ולקחתים; ואם-ייסתרו מנגד עיניי, בקרקע הים--משם אצווה את-הנחש, ונשכם.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ד
ואם-ילכו בשבי לפני אויביהם, משם אצווה את-החרב והרגתם; ושמתי עיני עליהם לרעה, ולא לטובה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ה
ואדוניי יהוה הצבאות, הנוגע בארץ ותמוג, ואבלו, כל-יושבי בה; ועלתה כיאור כולה, ושקעה כיאור מצריים.
ו
הבונה בשמיים מעלותיו, ואגודתו על-ארץ יסדה; הקורא למי-הים, וישפכם על-פני הארץ--יהוה שמו.
ז
הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל, נאום-יהוה: הלוא את-ישראל, העליתי מארץ מצריים, ופלשתיים מכפתור, וארם מקיר.
ח
הנה עיני אדוניי יהוה, בממלכה החטאה, והשמדתי אותה, מעל פני האדמה: אפס, כי לא השמד אשמיד את-בית יעקוב--נאום-יהוה.
הפסוק פנוי ... לחצו לבחירה
ט
כי-הנה אנוכי מצווה, והניעותי בכל-הגויים את-בית ישראל, כאשר יינוע בכברה, ולא-ייפול צרור ארץ.
י
בחרב ימותו, כול חטאי עמי: האומרים, לא-תגיש ותקדים בעדינו--הרעה.
יא
ביום ההוא, אקים את-סוכת דויד הנופלת; וגדרתי את-פרציהן, והריסותיו אקים, ובניתיה, כימי עולם.
יב
למען יירשו את-שארית אדום, וכל-הגויים, אשר-נקרא שמי, עליהם: נאום-יהוה, עושה זאת.
יג
הנה ימים באים, נאום-יהוה, וניגש חורש בקוצר, ודורך ענבים במושך הזרע; והטיפו ההרים עסיס, וכל-הגבעות תתמוגגנה.
יד
ושבתי, את-שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את-יינם; ועשו גנות, ואכלו את-פריהם.
טו
ונטעתים, על-אדמתם; ולא יינתשו עוד, מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר, יהוה אלוהיך.